משקפי מולטיפוקל. מדוע הם יקרים? מה ההבדלים בין עדשות מולטיפוקל שונות?

משקפי מולטיפוקל. כמעט כל אחד מאיתנו עתיד לפגוש (או שכבר פגש..) במהלך חייו הבוגרים במשקפי ראיה עם עדשות מולטיפוקל.

בסופו של דבר, מאחר וככל שאנחנו מתבגרים העיניים שלנו מתקשות לראות היטב גם לרחוק, גם לטווח הביניים (מחשב) וגם לקרוב (קריאה) נאלצה הטכנולוגיה למצוא פתרון שידע לאפשר לנו לקבל בעדשה אחת – את כל הטווחים.

כיום, העיניים שלנו נאלצות להתמודד עם "ריבוי טווחים" מאתגר למדי:

העיניים שלנו רצות מהטלפון הנייד אל הטווח הרחוק, ומהטווח הרחוק בחזרה לטווח הביניים של המחשב או לטווח הקריאה של הספר או העיתון.

בניגוד לעבר, חלק ניכר מהזמן שלנו אנחנו מבלים מול מסכים הממוקמים בטווחים קרובים ובינוניים וקשה לדמיין שמישהו מאיתנו יוכל להתחמק ממשקפי מולטיפוקל בהגיעו לסביבות גיל 40-45.

אבל אל דאגה. משקפי המולטיפוקל הם פתרון בשל יעיל ומוכח וביכולתו "לספק את הסחורה" ללא קושי.

מהן עדשות מולטיפוקל?

במילים פשוטות: מדובר בעדשה בעלת שלושה חלקים – כל חלק ממוקם מול עיני המרכיב בהתאם לצורך הטבעי:

בחלק העליון – טווח רחוק

במרכז העדשה – טווח בינוני

בחלק התחתון – טווח קרוב

**משקפי מולטיפוקל. רחוק, ביניים, קרוב.**

כאשר אני מביטים למרחק, באופן טבעי העין שלנו מביטה דרך החלק העליון של העדשה, וככל שנוריד את העיניים למטה, כך בהדרגה, יהפוך המרשם של העדשה למתאים יותר לטווחי הביניים ועד לטווח הקריאה.

מגבלות משקפי מולטיפוקל

המגבלה העיקרית של משקפי מולטיפוקל היא ההתאמה שלהם וההסתגלות אליהם. עדשות מולטיפוקל צריכות להיות מתוכננת במומחיות רבה עבור עיני הפציינט.

יש לכוון עבור את הפציינט את "מרכז העדשה" מול מרכז אישוניו. יש למקם את חלק הקריאה שבעדשה היכן שהוא יחפש אותו באופן טבעי.

כלומר, מעבר למציאת המרשם הנכון והמדוייק עבור הפציינט, יש "לכוון" עבורו את האיזורים השונים על פני העדשה. משימות אלה הן באחריות האופטומטריסט והצלחתן תלויה במקצועיותו.

גם לפציינט עצמו חלק חשוב בהצלחה. עליו להפנים את השינויים שחלים כעת על הדרך בה הוא מביט על חפצים.

למשל, כעת, על-מנת לקרוא ספר, הוא אינו יכול להוריד את ראשו, אלא רק את עיניו (כדי שיביטו דרך חלקה התחתון של העדשה – בניגוד למצב בו הוא מוריד את כל ראשו שאז העיניים עדיין תהיינה ממוקמות על מול חלקה העליון של העדשה – לטווח הרחוק).

בנוסף, יש לזכור את מבנה התעלות של עדשות מולטיפוקל.

עדשה זו אינה חלקה ורציפה כפי שניתן לחשוב, אלא בנויה כך שיש בה שטחים מתים משני צידי העדשה (בעיקר בחלקה התחתון).

עדשות מולטיפוקל בעלות תעלה ומשני צידיה שטחים מתים — **מבנה התעלה של עדשות מולטיפוקל – ושטחים מתים בצדדים**

כתוצאה משטחים מתים אלה, הראיה דרך עדשת מולטיפוקל מתבצעת רק דרך התעלה שבמרכז. מכאן ברור כי כשהפציינט מבקש להביט לצדדים דווקא – הוא נאלץ להזיז את כל ראשו הפעם, ולא רק עת עיניו.

לכל אלה, מה לעשות, צריך להסתגל, אך אל חשש – מדובר בתהליך בן כמה שעות עד כמה ימים במהלכו רובם המוחלט של הפציינטים מתרגל לחלוטין לפטנט.

מדוע יש הבדלים כל-כך גדולים במחירי עדשות מולטיפוקל?

ההבדלים בין העדשות השונות המצויות בשוק נובעים מכמה סיבות.

בראש ובראשונה מאיכות "עיצוב" וייצור העדשה (design) – כלומר, כיצד חולקו האיזורים השונים עבור הטווחים השונים? מה רוחב התעלות? כמה מצומצמים הם השטחים המתים? מהי איכות המעבר בין הטווחים והאם הוא חלק והדרגתי?

בנוסף קיימות בשוק עדשות המאפשרות לאופטומטריסט למדוד ולהתחשב בפרמטרים נוספים מלבד בדיקת הראיה הרגילה.

בין פרמטרים אלה ניתן למצוא את מרחק המסגרת מהעיניים, הזוית שלה ביחס לפנים והתכנסות האישונים בעת קריאה (ככל שאנחנו מביטים קרוב יותר ויותר האישונים מתקרבים זה לזה עד כדי כמעט "פזילה").

כל הנתונים הללו נלקחים בחשבון בעת ייצור העדשה ומסייעים להתאמה אופטימלית עבור הלקוח.

בשוק מכונות עדשות אלה עדשות אינדבידואליות (ראו בהמשך קישורים למידע נוסף ולמבחני התנסות לעדשות מסוג זה).

כפי שניתן לצפות, עדשות מסוג זה (אינדיבדואליות) תהיינה יקרות יותר מעדשות רגילות.

על כל אלה ניתן להוסיף מרכיב נוסף המשפיע על מחיר עדשות המולטיפוקל – והוא המותג, או הבית ממנו הן באות.

בשוק ניתן למצוא עדשות מולטיפוקל מיצרנים וותיקים ויוקרתיים כמו Ziess או Rodenstock העשויים להיות יקרים יותר, לצד מותגים "נחשבים" פחות אך במקרים רבים לא נופלים במאום באיכותם – במחירים נוחים יותר.